משמעות תסמיני אסתמה ולמה עליך לשים לב
ד"ר חוה אזולאי ופרופ' גבריאל איזביצקי
מכון הריאות
מ.ר. שערי צדק
"כשיש לך התקף אסתמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על ידי כמות האוויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים…כשמישהו בזמן התקף אומר 'אני אוהב אותך' או 'אני נורא אוהב אותך' יש הבדל. הבדל של מילה. מילה זה המון, כי מילה יכולה להיות 'לשבת', 'ונטולין' או אפילו 'אמבולנס'. " אתגר קרת {מתוך הספר "צינורות"}.
אתגר קרת היטיב לתאר במשפטים ספורים את תחושת חוסר האונים והמצוקה בזמן התקף אסתמה.
אסתמה היא מחלה כרונית של דרכי הנשימה, המאופיינת בדלקת ברירית הסמפונות וייצור מוגבר של הפרשות בדרכי הנשימה. מחלת האסתמה שכיחה בעולם המערבי, ושיעור חולי האסתמה בישראל מגיע ל-10% בקרב בני נוער ובסביבות 5-7% במבוגרים.
חומרת התסמינים הנשימתיים של המחלה יכולה לנוע משיעול קל, שמופיע בעונות המעבר בלבד, ועד קוצר נשימה קשה ושיעול טורדני שנמשכים כל ימות השנה, למרות טיפול תרופתי מיטבי. התסמינים של רוב חולי האסתמה נעים בין שני קצוות אלו. תסמיני אסתמה מופיעים כתוצאה מדלקת בדרכי האוויר, התכווצות דרכי האוויר או בשל נוכחות של הפרשות וליחה צמיגה בתוך הסמפונות.
ישנם חולי אסתמה הסובלים מתסמינים נשימתיים באופן רצוף בכל ימות השנה, אולם בדרך כלל אסתמה מאופיינת במהלך התקפי, כאשר התקופה שבין ההתקפים היא נטולת תסמינים ואינה משפיעה על אורח החיים.
תסמינים שכיחים באסתמה:
- שיעול
יכול להיות יבש או ליחתי. עשוי להיות הביטוי היחיד לאסתמה. בדרך כלל השיעול חמור יותר בלילה, ואף עשוי להעיר משינה, אולם שיעול יכול להחמיר גם כאשר נחשפים לגירויים כמו אבק, ריחות חזקים, אלרגנים שונים או מאמץ. - צפצופים בנשימה
הנשימה נשמעת כמו שריקות עדינות. צפצופים אלה נגרמים כתוצאה מהיצרות בדרכי האוויר. צפצופים בנשימה מופיעים בדרך כלל בזמן הנשיפה (הוצאת האוויר) אך בהתקפים קשים יכולים להופיע גם בזמן השאיפה (הכנסת האוויר). את הצפצופים ניתן לשמוע בעזרת סטטוסקופ, אך בהתקף קשה ניתן לשמוע את הצפצופים גם מבלי להשתמש באמצעי עזר. - קוצר נשימה
תחושה ש"אין מספיק אוויר", קושי לנשום ותחושה שלא נכנס מספיק אוויר לריאות. התחושה נובעת מהיצרות של דרכי האוויר שמצריכה מאמץ רב יותר בנשימה. במחלה קלה יותר תחושת קוצר הנשימה תופיע רק במאמצים קשים, אך באסתמה קשה ובזמן התקף תחושת קוצר הנשימה יופיע גם ללא ביצוע פעילות מאומצת, עד כדי קושי נשימתי המונע פעולות מינימליות כמו דיבור. תחושת קוצר הנשימה יכולה לגרום גם לתחושת מצוקה, לחץ וחרדה. - אי נוחות בבית החזה
לרוב מתוארת כלחץ בחזה, כאילו יש חגורה מהודקת סביב בית החזה, והתחושה מלווה בקוצר הנשימה. תלונות אלה אינן ייחודיות לאסתמה, ולכן בכל אירוע של לחץ בבית החזה יש לשלול גם מחלה לבבית או התקף לב. חולי אסתמה ותיקים לרוב כבר מכירים את התחושה בבית החזה ומזהים אותה כקשורה לאסתמה.
התסמינים שצוינו לעיל אינם ייחודיים לאסתמה וכל אחד מהם יכול להוות ביטוי למחלות שונות בדרכי הנשימה. עם הופעת תסמינים אלו, או חלקם, בצורה ממושכת או מחזורית, יש לפנות לרופא ריאות לצורך ביצוע הערכה ריאתית מקיפה.
חולי אסתמה סובלים מתסמינים שונים, ברמות חומרה שונות. אסתמה יכולה להתבטא בתסמין נשימתי אחד בלבד או בשילוב של מספר תסמינים. ישנם אנשים בהם תסמיני האסתמה יופיעו רק בזמן מאמץ, בזמן חשיפה לאלרגנים שונים או רק בזמן זיהומים ויראליים כגון הצטננויות.
מהי החמרה נשימתית?
בכל החמרה בתסמינים הנשימתיים חשוב לפנות לטיפול רפואי. הסימנים הבאים עשויים להעיד על החמרה נשימתית:
- הופעת תסמינים נשימתיים המצריכה שימוש תכוף במשאף קצר טווח (דוגמת ונטולין), בשכיחות של יותר מפעמיים בשבוע.
- תסמינים נשימתיים המופיעים בלילה, בשכיחות של יותר מפעם בשבוע.
- הגבלה נשימתית בביצוע פעילויות יומיומיות.
בהופעת אחד מהנ"ל יש לפנות לגורם רפואי על מנת להתאים את הטיפול התרופתי לאסתמה.
התקפי אסתמה יכולים להופיע באופן חד ומיידי, עם קוצר נשימה קשה שמתפתח בצורה פתאומית, או שהם יתפתחו בצורה הדרגתית במשך מספר שעות עד ימים בודדים, ואז יופיעו בדרך כלל תסמינים בדרגת חומרה קלה יותר. הופעת ההתקפים קשורה בדרך כלל לחשיפה לטריגרים שונים אשר מעוררים תגובה אלרגית שגורמת להפרשת ליחה והיצרות דרכי האוויר.
התקף אסתמטי, המופיע בצורה חדה ופתאומית עם קוצר נשימה, וצפצופים בנשימה מצריך התערבות רפואית דחופה. התקף יכול להיות מלווה גם בלחץ בחזה ובשיעול טורדני.
תמרורי אזהרה אליהם צריך לשים לב בזמן התקף אסתמה:
- קוצר נשימה קשה מאד המצריך שימוש בשרירי עזר נשימתיים כגון התכווצות שרירים צוואריים ובינצלעיים, הרחבת הנחיריים ושימוש בשרירי הבטן.
- הופעת כחלון סביב השפתיים ובקצות הציפורניים.
- אפאתיה.
במקרים כאלו יש לגשת באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי דחוף.
מאמרים נוספים בנושא התמודדות עם אסתמה:
אסתמה ואלרגיה
חשיבות ההתמדה בטיפול במחלות נשימה
מדריך: מה לעשות במצב של התקף
התמודדות עם תסמיני אסתמה
הערכת תפקודי ריאה
התייעצות עם רופא
אפשרויות טיפול זמינות באסתמה
מאמרים בנושאי אסתמה נוספים:
אסתמה במהלך הריון
אסתמה היא בעיה שכיחה יחסית בנשים בהריון, גם אצל נשים שמעולם לא אובחנו כאסתמטיות. אם יש לך אסתמה, אין זה אומר בהכרח שההריון שלך יהיה קשה יותר או מסוכן לך ולעובר, אך מומלץ כי תשמרי על האסתמה בשליטה.
סיכונים של אסתמה לא מאוזנת במהלך הריון
במהלך ההריון, אסתמה לא רק משפיעה עליך, אלא גם על כמות החמצן שמגיעה ממך לעובר. נשים שתסמיני האסתמה שלהן נשלטים בזמן ההריון – עוברות הריון תקין בסיכון נמוך או ללא סיכון כלל להן ולעוברים. עם זאת, נשים בהריון הסובלות מתסמיני אסתמה נמצאות בסיכון מעט גבוה יותר לסיבוכים שונים, בהשוואה לנשים שאין להן אסתמה. סיבוכים אלה כוללים:
- לחץ דם גבוה במהלך ההריון.
- פרה-אקלפמסיה (Pre-Eclampsia), שהיא תסמונת הריונית רב-מערכתית היכולה להשפיע על השליה, הכליות, הכבד והמוח.
- לידה מוקדמת (לפני שבוע 37).
- משקל לידה נמוך.
חשוב שתזכרי כי ככל שהאסתמה בשליטה, הסיכון לך ולעובר שלך הוא נמוך יותר.
האם הריון יכול להחמיר אסתמה?
חומרת האסתמה בהריון משתנה מאישה לאישה. בעוד שהריון עלול להשפיע על האסתמה, מחקרים מראים שחומרת האסתמה במהלך ההריון קשורה למצב האסתמה לפני ההריון. כאשר האסתמה חמורה לפני ההריון, קיים סיכון גבוה יותר שהתסמינים יחמירו. בשליש מהנשים האסתמה משתפרת במהלך ההריון, והשיפור מתרחש בהדרגה במהלך ההריון. בשליש מהנשים בהריון האסתמה נשארת יציבה, ובשליש מהנשים האסתמה מחמירה במהלך ההריון, בדרך כלל סביב שבוע 29 עד 36 של ההריון.
חולת אסתמה וגילית שאת בהריון? הנה מספר המלצות:
למען בריאותך ובריאות העובר, חושב מאד שתסמיני האסתמה יהיו תחת שליטה במהלך ההריון.
- כאשר את מגלה שאת בהריון, קבעי פגישה עם רופא המשפחה או הרופא שמטפל באסתמה. עברו יחד על רשימת התרופות שאת לוקחת וודאי עם הרופא שתוכנית הטיפול מתאימה לך גם בהריון.
- אם קיבלת טיפול לאסתמה לפני ההריון, המשיכי לקחת את הטיפול הקבוע שלך, גם אם אין לך תסמינים כרגע. אל תתפתי להפסיק את הטיפול ללא התייעצות עם הרופא. רוב התרופות הניתנות באסתמה בטוחות, והסיכון לעובר קטן בהשוואה לסיכון מהתקף אסתמה חמור.
- אם את מכינה תוכנית לידה, חשוב שתעדכני את הצוות המטפל במרכז שבו תלדי שאת חולת אסתמה.
- ודאי כי את משתמשת בטיפול שניתן לך בצורה נכונה – אם את משתמשת במשאף, חשוב שתדעי להשתמש בו כראוי. טכניקת שאיפה נכונה מבטיחה שהתרופה שאת לוקחת תגיע לריאות בצורה מיטבית.
מאמרים נוספים בנושא לחיות עם אסתמה:
אסתמה ופעילות גופנית
אסתמה בקרב ילדים
לטייל עם אסתמה
אסתמה ופרופיל צבאי
מאמרים בנושאי אסתמה נוספים:
טיפול ביתי בחמצן – אבחון, התוויות ודרכי טיפול
מאת ד"ר יוחאי אדיר
השימוש בחמצן ביתי הפך לטיפול נפוץ ברפואה המודרנית, פעמים רבות ללא התוויה, ולצורך שימוש מזדמן להקלה על קוצר נשימה, ללא מחקרים קליניים התומכים בשימוש זה, אך חשוב לזכור שחמצן הוא טיפול תרופתי לכל דבר,
בחולי COPD, מתן חמצן לטווח ארוך (LLOT – Long Term Oxygen Therapy), בנוסף לטיפול הרגיל במחלה, יכול להביא לשיפור באיכות חיים, לשפר יכולת לבצע מאמץ גופני, לשפר תפקודים קוגניטיביים ולהפחית מחלות קרדיווסקולרית. לפי מחקרים, על מנת שהטיפול בחמצן יהיה יעיל, יש להשתמש בחמצן לפחות 18 שעות ביממה.
למי מומלץ לתת טיפול ביתי בחמצן?
כשלגוף אין מספיק חמצן, ריכוז החמצן בדם יורד ואדם עלול להיכנס למצב מסוכן המכונה היפוקסמיה, אשר גורמת לירידה של רמת החמצן גם ברקמות השונות בגוף (היפוקסיה). במצב של היפוקסמיה יש לספק לגוף עוד חמצן.
כדי לדעת האם אתה זקוק לחמצן, הרופא ימדוד את רמת החמצן בדם. ניתן לעשות זאת באמצעות בדיקת דם עורקי, הנלקחת מעורק, לרוב באזור שורש כך היד, או בעזרת מד סטורציה, מכשיר המודד את אחוז רווי החמצן בדם. ערכים תקינים של חמצן במדידת גזים בדם עורקי הם סביב 100 ממ"כ ובמדידת רוויון החמצן (סטורציה) 98-100 אחוז.
מתי נותנים טיפול בחמצן?
חולים עם מחלות ריאה, בעיקר חסמת הריאות – COPD, מקבלים חמצן במקרים הבאים:
- כאשר הלחץ החלקי של חמצן בדם עורקי – כאשר הוא קטן מ- 55 מ"מ כספית/סטורציה מתחת ל- 88 אחוז, יש לתת חמצן על מנת לשמור על ערכי החמצן ולהגיע לרמה שהיא מעל 60 מ"מ כספית/ סטורציה מעל 90 אחוז.
- כאשר הלחץ חלקי של חמצן בדם עורקי בין 59- 55 ממ"כ/סטורציה 89 אחוז יינתן חמצן אם יש עדות גם לסמנים של חוסר חמצן ברקמות (המכונה היפוקסיה רקמתית): יתר לחץ דם ריאתי, פוליציטמיה עם ערכי המוטקריט מעל 55 אחוז, וכאשר מופיעים באק"ג סמנים של אי ספיקת לב ימין ( הרופא יאבחן בצקות פריפריות או P Pulmonale בממצאי אק"ג).
ירידה ברמת החמצן בדם (מצב המכונה דהסטרוציה) מתחת ל- 90 אחוז מתרחשת בחולים רבים עם COPD במהלך מאמץ גופני או בשינה. דהסטורציה בשינה מתבטאת בהפרעות קוגניטיביות, כאבי ראש בבוקר עם הקימה ואינסומניה. דהסטורציה בשינה עלולה להיות חלק מתסמונת דום נשימה בשינה .כדי להחליט מהו הטיפול המתאים, יבקש הרופא לבצע בדיקת שינה אבחנתית כדי להמליץ על הטיפול המתאים.
ישנם מקרים בהם חולים אינם עונים להתוויות הללו, אך סובלים מקוצר נשימה והפרעות באוורור הריאה במאמץ. מתן חמצן ישפר את היכולת לבצע מאמץ גופני בחולים אלו.
כיצד מתאימים את הטיפול בחמצן?
- כאשר מתאימים את הטיפול בחמצן, מבצעים תחילה בדיקת גזים בדם עורקי.
- לאחר 30 דקות, במהלכן תקבל חמצן במינון השומר על ערכי סטורציה מעל 90 אחוז, תעבור שוב בדיקת גזים בדם עורקי כדי לשלול עלייה ב- PaCO2 (הלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני בעורק) כתוצאה ממתן תוספת החמצן.
- אם הרופא קבע שהטיפול בחמצן מתאים לך, הרופא יקבע מהו מינון החמצן הדרוש על מנת לשמור ערכי סטורציה מעל 90 אחוז (90-92 אחוז זה מספק) או PO2 מעל 60 ממ"כ ( 60-65 מ"מ כספית זה מספק). לרוב, בזמן שינה ובמאמץ יינתנו מינוני חמצן גדולים יותר.
במקרים בהם יש צורך בטיפול בחמצן במהלך החמרה חריפה של המחלה, למשל כתוצאה מהחמרה של COPD המביאה לאשפוז, הרופא יחזור על בדיקת גזים בדם עורקי 30-90 יום לאחר ההחמרה החריפה, כאשר המצב התייצב. לאחר החלמה מאירוע חריף, רוב החולים לא יזדקקו יותר לחמצן באופן קבוע.
אם הטיפול בחמצן מותאם כשהמחלה יציבה, אין להפסיק את מתן החמצן גם אם במשך המעקב יש שיפור ברמת החמצן בדם. מחקרים הראו שהפסקת מתן חמצן לאחר החמרה חריפה עלולה לגרום לחזרה של היפוקסמיה.
מהם האביזרים הנפוצים למתן חמצן?
משקפי חמצן (Nasal Prongs ,Nasal Cannula) – מכשור נפוץ המספק 24%–40% חמצן בזרימה עד 6 ליטר בדקה .
מסכות חמצן – בדרך כלל אינן מיועדות לשימוש ממושך בחמצן, בשל אי הנוחות והפגיעה באיכות החיים.
חולים במצב קשה יותר, הנמצאים באשפוז, לרוב יהיו זקוקים לאחוזים גבוהים של חמצן כדי לשמור על סטורציה סביב 90 אחוז. במקרים אלה ניתן לקבל חמצן בעזרת מסיכה עם "שקית מאגר" (Reservoir).
אספקת חמצן נעשית בצורות שונות:
- מכלי חמצן דחוס (צילינדרים) – מספקים 100% חמצן ביציאה. מגבלתם העיקרית היא שכמות החמצן מספיקה למספר שעות בלבד. לחולים ניידים ניתן לתת מיכל חמצן דחוס קטן, ואיתו ניתן להתנייד מחוץ לבית. עקב גודלו הקטן של מיכל החמצן הנייד משך השימוש בו מוגבל לשעות בודדות, ולכן מכלי חמצן מתאימים בעיקר למתן חמצן לזמן קצר או כגיבוי למחוללי חמצן.
- מחולל חמצן – מכשיר חמצן חשמלי. מחוללי חמצן מרכזים חמצן מהאוויר באמצעות פינוי חנקן. ריכוז החמצן גבוה בזרימות נמוכות (2 ליטר לדקה), והוא יורד ככל שהזרימה מהירה יותר. נוח מאוד לשימוש ביתי ועלות השימוש בו נמוכה יחסית. המחולל יכול להתחבר לרשת החשמל או להיטען על ידי סוללות נטענות. יתרונו הגדול של מחולל חמצן נייד הוא נוחות נשיאה ושימוש – ניתן להשתמש בו למשך זמן ארוך מחוץ לבית.
- מערכת חמצן נוזלי – מספקת 100% חמצן ביציאה. יתרונה הוא באפשרות לאספקת חמצן בזרימות גבוהות. מערכת זו היא בעלת יכולת הטענה של מיכלים קטנים לשימוש מחוץ לבית. חסרונות מערכת זו הם שהיא מצריכה מקום בבית, אינה בטוחה לשימוש ועלותה גבוהה.
אזהרות הנוגעות לטיפול בחמצן - שימוש בריכוזים גבוהים של חמצן, מעל 50 אחוז, לאורך זמן, עלול לגרום לסימנים של הרעלת חמצן ריאתית. עם זאת, תופעה זו נדירה כאשר ניתן טיפול חמצן ביתי, שכן ריכוזי החמצן להם הם נזקקים נמוכים מהסף הדרוש לגרימת הרעלת חמצן ריאתית.
- חמצן הינו גז דליק ולכן אסור לעשן בזמן הטיפול בחמצן. יש להתרחק לפחות 2 מטר מלהבה פתוחה ולהימנע ממריחת חומרים המכילים שמנים או אלכוהול על הפנים .
מאמרים נוספים בנושא לחיות עם COPD:
הפרעות שינה אצל חולים עם COPD
מחלות ריאה חסימתיות בגיל הזהב
COPD ותזונה
התמודדות רגשית
COPD וחיזוק הגוף