טיפול ביתי בחמצן – אבחון, התוויות ודרכי טיפול

4 באוגוסט 2016

מאת ד"ר יוחאי אדיר

השימוש בחמצן ביתי הפך לטיפול נפוץ ברפואה המודרנית, פעמים רבות ללא התוויה, ולצורך שימוש מזדמן להקלה על קוצר נשימה, ללא מחקרים קליניים התומכים בשימוש זה, אך חשוב לזכור שחמצן הוא טיפול תרופתי לכל דבר,
בחולי COPD, מתן חמצן לטווח ארוך (LLOT – Long Term Oxygen Therapy), בנוסף לטיפול הרגיל במחלה,  יכול להביא לשיפור באיכות חיים, לשפר יכולת לבצע מאמץ גופני, לשפר תפקודים קוגניטיביים ולהפחית מחלות קרדיווסקולרית. לפי מחקרים, על מנת שהטיפול בחמצן יהיה יעיל, יש להשתמש  בחמצן לפחות 18 שעות ביממה.

למי מומלץ לתת טיפול ביתי בחמצן?

כשלגוף אין מספיק חמצן, ריכוז החמצן בדם יורד ואדם עלול להיכנס למצב מסוכן המכונה היפוקסמיה, אשר גורמת  לירידה של רמת  החמצן גם ברקמות השונות בגוף (היפוקסיה). במצב של היפוקסמיה יש לספק לגוף עוד חמצן.
כדי לדעת האם אתה זקוק לחמצן, הרופא ימדוד  את רמת החמצן בדם. ניתן לעשות זאת  באמצעות בדיקת דם עורקי, הנלקחת מעורק, לרוב באזור שורש כך היד, או בעזרת מד סטורציה, מכשיר המודד את אחוז רווי החמצן בדם. ערכים תקינים של חמצן במדידת גזים בדם עורקי הם סביב 100 ממ"כ ובמדידת רוויון החמצן (סטורציה) 98-100 אחוז.

מתי נותנים טיפול בחמצן?

חולים עם מחלות ריאה, בעיקר חסמת הריאות – COPD, מקבלים חמצן במקרים הבאים:

  • כאשר הלחץ החלקי של חמצן בדם עורקי – כאשר הוא קטן מ- 55 מ"מ כספית/סטורציה מתחת ל- 88 אחוז, יש לתת חמצן על מנת לשמור על ערכי החמצן ולהגיע לרמה שהיא מעל 60 מ"מ כספית/ סטורציה מעל 90 אחוז.
  • כאשר הלחץ חלקי של חמצן בדם עורקי בין 59- 55 ממ"כ/סטורציה 89 אחוז יינתן חמצן אם יש עדות גם לסמנים של חוסר חמצן ברקמות (המכונה היפוקסיה רקמתית): יתר לחץ דם ריאתי, פוליציטמיה עם ערכי המוטקריט מעל 55 אחוז, וכאשר מופיעים באק"ג סמנים של אי ספיקת לב ימין ( הרופא יאבחן בצקות פריפריות או P Pulmonale  בממצאי אק"ג).

ירידה ברמת החמצן בדם (מצב המכונה דהסטרוציה) מתחת ל- 90 אחוז  מתרחשת בחולים רבים עם COPD במהלך מאמץ גופני או בשינה.  דהסטורציה בשינה מתבטאת  בהפרעות קוגניטיביות, כאבי ראש בבוקר עם הקימה ואינסומניה. דהסטורציה בשינה עלולה להיות חלק מתסמונת דום נשימה בשינה .כדי להחליט מהו הטיפול המתאים, יבקש הרופא לבצע בדיקת שינה אבחנתית  כדי להמליץ על הטיפול המתאים.

ישנם מקרים בהם חולים אינם עונים להתוויות הללו, אך סובלים מקוצר נשימה והפרעות באוורור הריאה במאמץ. מתן חמצן ישפר את היכולת לבצע מאמץ גופני בחולים אלו.

כיצד מתאימים את הטיפול בחמצן?

  • כאשר מתאימים את הטיפול בחמצן, מבצעים תחילה בדיקת גזים בדם עורקי.
  • לאחר 30 דקות, במהלכן תקבל חמצן במינון השומר על ערכי סטורציה מעל 90 אחוז, תעבור שוב בדיקת גזים בדם עורקי כדי לשלול עלייה ב- PaCO2 (הלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני בעורק) כתוצאה ממתן תוספת החמצן.
  • אם הרופא קבע שהטיפול בחמצן מתאים לך, הרופא יקבע מהו מינון החמצן הדרוש  על מנת לשמור ערכי סטורציה מעל 90 אחוז (90-92 אחוז זה מספק) או PO2 מעל 60 ממ"כ ( 60-65 מ"מ כספית זה מספק). לרוב, בזמן שינה ובמאמץ יינתנו מינוני חמצן גדולים יותר.

במקרים בהם יש צורך בטיפול בחמצן במהלך החמרה חריפה של המחלה, למשל כתוצאה מהחמרה של COPD המביאה לאשפוז, הרופא יחזור על בדיקת גזים בדם עורקי 30-90 יום לאחר ההחמרה החריפה, כאשר המצב התייצב. לאחר החלמה מאירוע חריף, רוב החולים לא יזדקקו יותר לחמצן באופן קבוע.
אם הטיפול בחמצן מותאם כשהמחלה יציבה, אין להפסיק את מתן החמצן גם אם במשך המעקב יש שיפור ברמת החמצן בדם. מחקרים הראו שהפסקת מתן חמצן  לאחר החמרה חריפה עלולה לגרום לחזרה של היפוקסמיה.

מהם האביזרים הנפוצים למתן חמצן?

משקפי חמצן (Nasal Prongs ,Nasal Cannula) – מכשור נפוץ המספק 24%–40% חמצן בזרימה עד 6 ליטר בדקה .
מסכות חמצן – בדרך כלל אינן מיועדות לשימוש ממושך בחמצן, בשל אי הנוחות והפגיעה באיכות החיים.
חולים במצב קשה יותר, הנמצאים באשפוז, לרוב יהיו זקוקים לאחוזים גבוהים של חמצן כדי לשמור על סטורציה סביב 90 אחוז. במקרים אלה ניתן לקבל חמצן בעזרת מסיכה עם "שקית מאגר" (Reservoir).

אספקת חמצן נעשית בצורות שונות:

  • מכלי חמצן דחוס (צילינדרים) – מספקים 100% חמצן ביציאה. מגבלתם העיקרית היא שכמות החמצן מספיקה למספר שעות בלבד. לחולים ניידים ניתן לתת מיכל חמצן דחוס קטן, ואיתו ניתן להתנייד מחוץ לבית. עקב גודלו הקטן של מיכל החמצן הנייד משך השימוש בו מוגבל לשעות בודדות, ולכן מכלי חמצן מתאימים בעיקר למתן חמצן לזמן קצר או כגיבוי למחוללי חמצן.
  • מחולל חמצן – מכשיר חמצן חשמלי. מחוללי חמצן מרכזים חמצן מהאוויר באמצעות פינוי חנקן. ריכוז החמצן גבוה בזרימות נמוכות (2 ליטר לדקה), והוא יורד ככל שהזרימה מהירה יותר. נוח מאוד לשימוש ביתי ועלות השימוש בו נמוכה יחסית. המחולל יכול להתחבר לרשת החשמל או להיטען על ידי סוללות נטענות. יתרונו הגדול של מחולל חמצן נייד הוא נוחות נשיאה ושימוש – ניתן להשתמש בו למשך זמן ארוך מחוץ לבית.
  • מערכת חמצן נוזלי – מספקת 100% חמצן ביציאה. יתרונה הוא באפשרות לאספקת חמצן בזרימות גבוהות. מערכת זו היא בעלת יכולת הטענה של מיכלים קטנים לשימוש מחוץ לבית. חסרונות מערכת זו הם שהיא מצריכה מקום בבית, אינה בטוחה לשימוש ועלותה גבוהה.
    אזהרות הנוגעות לטיפול בחמצן
  • שימוש בריכוזים גבוהים של חמצן, מעל 50 אחוז, לאורך זמן, עלול לגרום לסימנים של הרעלת חמצן ריאתית. עם זאת, תופעה זו נדירה כאשר ניתן טיפול חמצן ביתי, שכן ריכוזי החמצן להם הם נזקקים נמוכים מהסף הדרוש לגרימת הרעלת חמצן ריאתית.
  • חמצן הינו גז דליק ולכן אסור לעשן בזמן הטיפול בחמצן. יש להתרחק לפחות 2 מטר מלהבה פתוחה ולהימנע ממריחת חומרים המכילים שמנים או אלכוהול על הפנים .

מאמרים נוספים בנושא לחיות עם COPD:

הפרעות שינה אצל חולים עם COPD
מחלות ריאה חסימתיות בגיל הזהב
COPD ותזונה
התמודדות רגשית
COPD וחיזוק הגוף

מאמרים בנושאי COPD נוספים:

כל מה שרצית לדעת על  COPD
התמודדות עם COPD

למידע נוסף על COPD לחצו כאן

חזרה לכל המאמרים