slider

אסתמה, קוצר נשימה ו- COPD – שאלות ותשובות

16 שאלות שמסקרנות חולי אסתמה וחולי COPD

ד"ר דניאל סטרובין, מומחה למחלות ריאה, רופא ראשי, מכון למחלות ריאה, ב"ח קפלן

מחלות אסתמה וחסמת הריאות (מחלה ריאתית חסימתית כרונית או COPD ) הן מחלות ריאה כרוניות נפוצות הפוגעות ב- 5%-6% מהאוכלוסיה הבוגרת. אסתמה לרוב מתחילה בגיל צעיר (לפני גיל 30) וחסמת הריאות מתפתחת בדרך כלל מעל גיל 40 .

רופאים במרפאות ובבתי החולים עוסקים יום-יום באבחון, טיפול ומעקב אחר חולים אלה. למרות שלמטופלים ולבני משפחתם עולות תהיות רבות הקשורות למחלה, רבים מהם נמנעים מלשאול שאלות בזמן ביקור אצל הרופא. על מנת לענות על מרבית השאלות הללו, רוכזו עבורכם שאלות חשובות שעלו בשיחות אישיות עם מטופלים ובפורומים שונים.

  • מהו הבדל בין אסתמה לקוצר נשימה?

    קוצר נשימה הוא אחד התלונות השכיחות של מטופלים המתלוננים על קושי לנשום במנוחה, במאמץ, או בשינה. הוא יכול להיות קבוע או התקפי, קשור לפעילות ספציפיות, או להתפתח ללא סיבה נראית לעין, במהלך שאיפה או נשיפה. קושי לנשום יכול להיות מלווה בתלונות נוספות כגון שיעול, כאבי חזה וכו'.

    קוצר נשימה יכול לרמז על מחלות שונות, לא רק ריאתיות. אסתמה היא מחלה ריאתית כרונית המתאפיינת בקשיי הנשימה, שיעול וציפצופים עם אופי התקפי.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • איזה טיפול מומלץ לתת לחולה אסתמה ולפי מה נקבע הטיפול?

    טיפול קבוע (אחזקתי) באסתמה מיועד למנוע תסמיני מחלה, לשפר את מדד תפקודי הריאות ואת מהלך התקדמות המחלה,  ומטרת טיפול מניעתי היא להקל על החולה בזמן התקף אסתמה. הדרך המועדפת למתן טיפול היא בשאיפה. כיום ישנם סוגים שונים של משאפים המכילים תרופות שונות. בדרך כלל,  טיפול קבוע וטיפול מניעתי ניתנים במשאפים שונים, אך קיימים משאפים לשימוש קבוע המתאימים גם בזמן מצוקה. בגלל שמדובר במחלה דלקתית כרונית, התרופות העיקריות הינן מתבססות על סטרואידים נשאפים. מרחיבי סימפונות, למשל בטא-אגוניסטים קצרי טווח או ארוכי טווח, או אנטי כולינרגיים, משמשים להרחבת סמפונות באופן קבוע או בזמן התקף.

    הטיפול נקבע ע"י רופא המשפחה או רופא ריאות לפי חומרת תסמינים יום-יומיים, דרגת מגבלה נשימתית במאמץ, תדירות וחומרת התקפים ומדדי תפקוד ריאות.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • מה חשוב בטיפול בחולה COPD, פרט לתרופות?

    טיפול בחולה ב-COPD כולל טיפול ישיר בתסמיני המחלה באמצעות תרופות וכן טיפול ומניעת החמרות באמצעים נוספים:

    • מניעת החמרות שעשויות להיגרם בשל זיהומים בדרכי אויר.
    • מתן חיסונים כדי למנוע זיהומים (חיסון נגד שפעת וחיסון אנטי-פנאומוקוקלי).
    • שיקום ריאתי ופעילות גופנית סדירה שמיועדים לשפר רמה תפקודית.
    • הפסקת עישון ומניעת חשיפה לאבק מזיק במקום עבודה או בבית כדי להאט את  קצב התקדמות המחלה.

    חולי COPD בדרגה מתקדמת ביותר, שנמצאים באי ספיקה נשימתית כרונית, יקבלו חמצן קבוע והנשמה לא חודרנית.

    בחולים יציבים במצב אי ספיקה נשימתית כרונית ניתן לשקול טיפול פולשני ע"י הקטנת ריאה או השתלת ריאה.

    לקריאה נוספת אודות COPD לחצו כאן

  • מה לעשות כדי שחולה אסתמה יוכל לשרת ביחידה קרבית?

    לפני שירות צבאי, חולי אסתמה נבדקים ע"י רופא. הפרופיל הצבאי נקבע בהתאם להיסטוריית האסתמה, לממצאי הבדיקה ולתפקודי הריאות באותו זמן, . . אם נפלה טעות בקביעת הפרופיל או שמצב האסתמה השתנה לטובה, ניתן לפנות לרופא יחידה לצורך הפנייה להערכה חוזרת אצל רופא ריאות. לאחר בדיקות, רופא ריאות יכתוב המלצות בנוגע למצב החולה, והאם יש צורך בטיפול ומהן המגבלות בהמשך השירות. אם רופא הריאות קובע כי יש שינוי במצב החולה, תתקיים ועדה רפואית עשויה לשנות את הפרופיל בהתאם לעובדות ותפסוק האם החייל/ת יכולים לשרת ביחידה קרבית.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה ופרופיל צבאי לחצו כאן

  • האם חולה אסתמה או COPD יכול להתאמן בחדר כושר? ממה צריך להימנע?

    חולים במחלות ריאות כרוניות יכולים להתאמן, אם אין לכך איסור פרטני של רופא מטפל. חשובה יותר פעילות אירובית (ריצה, הליכה, שחייה) ופחות מועילה פעילות אנ-אירובית (הרמת משקלות).

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

    לקריאה נוספת אודות COPD לחצו כאן

  • האם חולה אסתמה יכול להשתתף בתחרויות בינלאומיות גם אם נעשה שימוש בטיפול תרופתי קבוע?

    חולי אסתמה הנמצאים בשליטה מלאה (המחלה מאוזנת) יכולים להשתתף בכל תחרות, אפילו באולימפיאדה. בהתאם לדרישות של איגודים שונים, יש לספק מכתב מרופא ריאות או רופא המשפחה ובו  מפורט הטיפול התרופתי הקבוע והמניעתי.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן
    לקריאה נוספת אודות COPD לחצו כאן

  • רופא משפחה/ריאות רשם משאף משולב (הכולל סטרואיד ומרחיב סמפונות במשאף יחיד) לטיפול באסתמה, לשאיפה פעמיים ביום.במשך תקופה ארוכה אין תסמינים כלל. האם ניתן לעבור לטיפול במשאף פעם ביום בלבד.

    משאפים משולבים פועלים במשך 12 שעות מהשאיפה, לכן שימוש פעם ביום יכול להוריד את יעילות הטיפול. היעדר תסמיני המחלה יכול להעיד על יעילות הטיפול או על היעדר צורך לטיפול במינון זה של משאף, או במשאף משולב בכלל. במקרים של יציבות ממושכת של מחלה עם טיפול קבוע זהה מומלץ לפנות לרופא מטפל/רופא ריאות לצורך הערכה וקביעת טיפול מחדש.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • האם מתן טיפול קבוע לחולה אסתמה או COPD הופך אותו לתלוי טיפול (התמכרות)?

    לא ידוע על התמכרות לתרופות אלה. מטופלים יכולים להרגיש החמרה במצב נשימתי לאחר הפסקת טיפול בגלל היעדר השפעת תרופה על המחלה ולא בשל "תלות". במקרים של איזון של המחלה , ישנם מצבים בהם הרופא יאשר הפסקת טיפול ולא תתרחש החמרה במחלה. הפסקת הטיפול לא תצריך גמילה ממשאפים.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן
    לקריאה נוספת אודות COPD לחצו כאן

  • מה חולה אסתמה צריך לעשות כדי להרגיש טוב?

    חולה אסתמה צריך להיות במעקב רפואי ולהשמע להוראות בנוגע לטיפול תרופתי ובנוגע למניעת גורמי סיכון. לרוב חולי האסתמה יש רקע אלרגי, לכן טיפול בגורמים אלה הוא חשוב. המנעות מעישון וגורמים תעסוקתיים/סביבתיים מזיקים חשובה לא פחות.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • מדוע לא מספיק להשתמש במשאף להקלה, לפי הצורך?

    כאשר מופיעים תסמינים נשימתיים על בסיס יומיומי, האסתמה אינה מאוזנת והיא פוגעת באיכות חיים. ירידה בדרגה תפקודית וסכנה מוגברת להתקפי אסתמה דורשות אשפוז, ועלולות לגרום לסיבוכים שונים ולהתדרדרות לאי ספיקה נשימתית. מרחיב סמפונות בטא-אגוניסטי קצר-טווח (משאף להקלה) הוא טיפול להקלה מיידית בהתקף בלבד, ואינו משפיע על תסמיני אסתמה לאורך זמן. טיפול קבוע המכיל סטרואידים בשאיפה ומרחיבי סמפונות בטא-אגוניסטיים ארוכי טווח מונע תסמינים, מייצב מהלך מחלה ומשפר את תחזית מהלך המחלה עם ירידה בשיעור סיבוכים וסיכון לתמותה.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • אני חוששת משימוש במשאף סטארואידלי למשך זמן ארוך בשל סכנת תופעות לוואי. האם זה נכון?

    סטרואידים בשאיפה, במינון של עד 1000 מק"ג ליום, אינם מעלים סיכון לתופעות לוואי סיסטמיות (השמנה, יתר לחץ דם , סכרת, שומנים בדם, אוסטאופורוזיס וכו'). עליה בסכנות האלה מתחילה ברגע שנעשה שימוש בסטרואיד בשאיפה באופן קבוע, במינון של מעל 1 מ"ג ליום. תופעות הלוואי הנפוצות בטיפול הן לרוב תוצאה של טיפול חוזר או קבוע בסטרואידים שאינם בשאיפה(כדורים, זריקות),

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • האם קיים ריפוי לחולי אסתמה וחסמת הריאות?

    טיפול תרופתי באסתמה וחסמת הריאות עשוי לשפר תסמינים, את איכות החיים, ואת מדדי תפקודי ריאות, וכן להפחית החמרות, סיבוכים וסיכון לתמותה. נכון להיום, לא ניתן לרפא מחלות אלה. עם זאת, באסתמה יתכנו תקופות של הפוגה מלאה לאורך חודשים ושנים.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • האם ברונכיטיס, אמפיזמה ו - COPD הן מחלות שונות?

    COPD  או מחלה ריאתית חסימתית כרונית (חסמת הריאות) היא מחלה ריאתית כרונית שפוגעת בעיקר במעשנים, או כאלה שעישנו בעבר. התלונות העיקריות של חולים ב- COPD הן שיעול וקוצר נשימה. COPD היא לרוב שילוב של שתי מחלות:

    ברונכיטיס כרונית – דרכי הנשימה הנושאות אוויר לריאות (הסמפונות) מודלקות ומייצרות כמות גדולה של ליחה. הדלקת בסמפונות גורמת לדרכי הנשימה להיות צרות או חסומות ומקשה על הנשימה.

    אמפיזמה – כאשר אדם בריא נושם, שקי האוויר הקטנים בדרכי הנשימה קטנים וגדלים כדי להזיז את האוויר דרך הריאות. במצב של אמפיזמה, נגרם נזק לשקי האוויר הללו והם מאבדים מגמישותם. פחות אוויר נכנס לדרכי הנשימה ואז קשה לנשום.

    בדיקות דימות ובדיקת תפקודי ריאות תסייע לזהות מאילו מהמחלות הללו אתם סובלים.

  • אישה עם אסתמה נכנסה להריון. היא הייתה מאוזנת עם טיפול במשאף משולב (סטרואיד בשאיפה ומרחיב סימפונות בטא-אגוניסטי ארוך טווח) . האם בטוח להמשיך טיפול זה במהלך הריון או שיש להפסיקו?

    סטרואידים נשאפים ומרחיבי סימפונות בטא-אגוניסטיים ואנטי כולינרגיים נחשבים בטוחים בהריון ואין להפסיקם בשל הריון. לפי מחקרים, אסתמה בלתי מאוזנת מהווה סיכון לעובר גבוה בהרבה  מאשר נטילת טיפול כרוני במהלך הריון. עם זאת, ישנן תרופות לאסתמה בהן יש להפסיק להשתמש במהלך ההריון. תרופות אלה כוללות מעכבי לאוקוטריאנים ותרופות ציטוטוקסיות. בזמן הריון חשוב להתיעץ עם הרופא המטפל לגבי המשך טיפול לאסתמה ואין לשנותו ללא התייעצות עם מומחה.

    לקריאה נוספת אודות אסתמה לחצו כאן

  • יש סיכוי שטיפול בחולה COPD ימנע התקדמות המחלה?

    לרוב, טיפול קבוע לחסמת הריאות משפר חומרת תסמינים, תפקודי ריאות ואיכות חיים, וגם מקטין את הסיכון להחמרות. בחלק מהחולים, הטיפול יכול גם לייצב מחלה ולמנוע התקדמותה לאי ספיקה נשימתית כרונית.

    לקריאה נוספת אודות COPD לחצו כאן