התמודדות עם תסמיני אסתמה

ד"ר ענת עמיטל, מרכז רפואי כרמל

מחלת האסתמה עשויה להיות "שקטה" ולהתפרץ רק לעיתים נדירות, אך במקרים מסוימים אסתמה עלולה להיות מחלה קשה. תסמיני המחלה עלולים להגביל את הסובלים ממנה ולגרום להתלקחויות המצריכות פניה דחופה לשירותי חירום רפואיים, ולגרום לנטל על משפחות החולים ועל הקהילה. טיפול נכון יכול למנוע תסמינים, להפחית התקפים ולצמצם את המגבלה על ביצוע פעילות.

מה הן ההנחיות להפחתת תסמיני אסתמה ולמניעת התקפים?

הצורה הקלה ביותר לזכור את ההנחיות היא "החממה" (הימנעות, חיסונים, משאף, מניעה, והגעה מהירה לרופא).

הימנעות- כדי למנוע תסמיני אסתמה רצוי לאתר ולזהות גורמים המעוררים תסמינים או מחמירים אותם (טריגרים), ולהימנע מהם ככל שניתן.

גורמים הקשורים בסביבה כגון: עשן סיגריות, זיהום אוויר, אלרגנים, זיהומים נשימתיים, בעיקר ויראליים, כגון התקררות או שפעת, שינויי אקלים ומזג אוויר קיצוני, תרופות ותוספי מזון שונים.
גורמים אחרים: נזלת אלרגית, מאמץ, השמנת יתר וחסר פעילות, לחץ נפשי, חוסר טיפול או טיפול לא נכון ועוד.

המלצות להפחתת או מניעת חשיפה לגורמים מעוררי תסמינים

עישון (כולל עישון פאסיבי) – סביבתו וביתו של חולה אסתמה צריכים להיות נקיים מעישון. אין לעשן במכונית או בבית, גם בזמן שהחולה עצמו אינו נמצא. מדובר בכל סוגי העישון, כולל סיגריות קנביס וכל חומר שהוא תוצר שריפה.
זיהום אוויר – בימים שבהם זיהום האוויר קשה כדאי להימנע ככל הניתן מיציאה מהבית ומפעילות גופנית.
מזהמים במקום העבודה (אסתמה תעסוקתית) – יש להתייעץ עם רופא ריאות ורופא תעסוקתי כיצד ניתן להפחית חשיפה לגורמים המעוררים תסמיני אסתמה במקום העבודה.
תרופות – לפני נטילת אספירין ומשככי כאב שונים, מוטב להתייעץ עם הרופא לגבי רגישות לתרופות אלה .
אלרגיה לקרדית האבק, אבקנים, דשא ועוד – לעיתים, צורה זו של המחלה מופיעה יחד עם נזלת אלרגית, או אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור). כאשר מופיע אלרגן אליו רגיש החולה, יתכן שהביטוי יהיה מיידי, אך יתכן שהתסמינים יופיעו מאוחר יותר, לרוב בשעות הלילה או לפנות בוקר. כדאי להימנע ממגע עם אלרגנים ידועים עד כמה שניתן, אם כי פעולה זו לא תמיד אפשרית או יעילה. יש לטפל בנזלת אלרגית כשהיא מופיעה. במקרה של אלרגן בודד יש אפשרות לערוך אימונותרפיה (טיפול באמצעות חשיפה לארלגן) המאפשרת למערכת החיסונית לפתח עמידות לאותו אלרגן.

הגורם היחיד שממנו אסור להימנע באופן קבוע הוא פעילות גופנית. אם פעילות גופנית גורמת לאסתמה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל כיצד ניתן לשלוט בתסמינים. ככלל, פעילות גופנית אירובית ואימון גופני סדיר, מומלצים בחולי אסתמה.

חיסונים– לחולה אסתמה מומלץ להתחסן כנגד שפעת. רצוי שבני המשפחה החיים עימו בבית יתחסנו אף הם.

משאף – משאף הוא הדרך הנפוצה להובלת תרופות ישירות לדרכי הנשימה. חשוב שתוודא שאתה משתמש במשאף כראוי. טיפול לא נכון במשאף לא יאפשר חדירה של התרופה לריאות, ואף עלול להגביר תופעות לוואי. ניתן להשתמש בספייסר (מכשיר המקל על שאיפת התרופה) המתחבר למשאף ומקל על השאיפה ממנו. במקרים מסוימים קיימת אפשרות לאינהלציה.

מניעת תסמינים – הקפדה על הוראות הרופא תסייע לשלוט במחלה. כאשר לא מקפידים על נטילת טיפול מונע, ומתפתח התקף קשה, החולה עלול "גם לסבול וגם לספוג". גם לסבול מתסמיני האסתמה ומהתקפים מסוכנים, וגם לספוג יותר תרופות (דרך הפה או בזריקה), שלהן תופעות לוואי רבות וקשות.

הגעה מהירה למוקד רפואי: אם התסמינים אינם חולפים תוך זמן סביר מנטילת טיפול החירום, אין להתמהמה ויש להגיע לרופא, מוקד חרום או חדר מיון. כמו כן, רצוי כי חולי אסתמה יגיעו לביקורת רפואית באופן קבוע , גם אם האסתמה מאוזנת ובשליטה.

יש לזכור, כי על פי רוב, אסתמה היא מצב כרוני, שטיפול לא נכון עלול להביא לתוצאות הרסניות. לעומת זאת, ברוב המקרים, ועם התמדה בטיפול, הכוללת את החממה – הפחתת תסמינים, הקפדה על הטיפול, חיסונים, מניעת תסמינים וביקורת רפואית – ניתן להתמודד עם המחלה ולשמור על איכות חיים טובה.