אסתמה בקרב ילדים

22 באוקטובר 2015

מאת ד"ר מאיר מי-זהב, מנהל שירות אסתמה, מכון ריאות , מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

נועה היא ילדה בת 5 עם אירועי צפצופים מגיל ינקות. האירועים מופיעים כפעמיים שלוש במשך החורף, בדרך כלל בזמן מחלות חום ונזלת. הצפצופים מלווים בשיעול יבש, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות. בין האירועים נועה פעילה ואינה משתעלת. לנועה עור אטופי (הנוטה לאלרגיות). אמה של נועה סובלת מאסתמה ואלרגיות. האם יש לנועה אסתמה? האם נועה זקוקה לטיפול?

לנועה אח בן 15, ניב. בשנים האחרונות ניב מתלונן על קושי במאמצים. לדבריו, כאשר הוא רץ או צוחק מופיע שיעול יבש. הוא ביקש להפסיק להשתתף בשיעורי ספורט בבית הספר. הוא נזקק למשאפי ונטולין מספר פעמים בשבוע, לאחר מאמץ ובשעות הבוקר. האם הפטור שניב מבקש מפעילות גופנית מוצדק? מה לגבי טיפול?  

קיימים גורמים רבים המשפיעים על התפתחות אסתמה בילדים. נטייה לאלרגיות, המכונה אטופיה, מהווה גורם סיכון מרכזי לפתח אסתמה. בחלק גדול מחולי האסתמה נמצאת נטייה לאלרגיות העשויה להתבטא כנזלת אלרגית, דרמטיטיס אטופית (אסתמה של העור) ואלרגיות נוספות. אלרגנים שכיחים הגורמים להחמרה בתסמינים האטופיים הם: קרדית אבק הבית, פרוות חתולים וכלבים, אבקני פרחים, דשא ועוד.

לנטייה לאלרגיות יש ככל הנראה רקע גנטי. בנוסף לנטייה הגנטית, יש גם גורמים סביבתיים העשויים להשפיע על התפתחות האסתמה:

  • תיאוריה שתפסה מקום חשוב בהבנת האסתמה בסוף שנות ה-90 היא תיאוריית היגיינת יתר. במקביל לעליית מקרי האסתמה בעולם המערבי חוקרים הבחינו כי ילדים שביקרו במעונות יום או שחיו במשפחות מרובות ילדים סבלו פחות מאסתמה. מכאן צמחה ההשערה שדווקא תנאי ההיגיינה באורח החיים המערבי הם אלה המביאים לעלייה במקרי האסתמה. על פי תיאוריה זו, יש בגופינו שתי מערכות משמעותיות שנועדו להגן על גופינו – האחת היא מערכת המכונה TH1 , שנועדה להילחם בזיהומים, והשנייה היא מערכת TH2 , שלה תפקיד חשוב בהתפתחות אלרגיות ואסתמה. כשתינוק נולד, המערכות הללו אינן בשלות דיין. חשיפתו של התינוק לזיהומים גורמת להבשלת מערכת ה-TH1 , בעוד שהגנה מוגברת על הילד מזיהומים מונעת התפתחות מערכת זו וכתוצאה מכך מערכת ה- TH2 היא זו שמתפתחת.   כלומר, אורח חיים סטרילי (היגיינת יתר) עשוי לגרום להתפתחות אסתמה ואלרגיות. עם זאת, ההשלכות המעשיות של התיאוריה אינן ברורות דיין, ועל כן אין המלצה גורפת להימנע מתנאי היגיינה או מטיפול בזיהומים, ממתן חיסונים וכדומה.
  • תחלואה במחלות ויראליות של דרכי הנשימה בינקות עלולה גם היא להיות קשורה בהתפתחות אסתמה בהמשך. לדוגמה, וירוס ה RSV , הגורם לברונכיוליטיס בגיל צעיר, נמצא קשור בהתפתחות אסתמה. למרות שלא ברור כיצד וירוסים אלה גורמים לאסתמה, ברור כי הם מהווים גורם חשוב בהחמרה של התקפי אסתמה בילדות.
  • גורמים נוספים כמו חשיפה לעישון והשמנה מהווים גם הם גורמים להחמרה בתסמיני האסתמה.

מאפיינים של אסתמה

אסתמה מאופיינת ברגישות יתר של הסמפונות לגירויים שונים. התסמינים העיקריים באסתמה הם:

  • צפצופים וקוצר נשימה- מלווים לעיתים בתחושת חוסר אויר, מועקה בחזה.
  • שיעול – לעיתים קרובות יבש, אך לעיתים גם לח.

התסמינים נוטים להחמיר בזמן מאמץ, צחוק, בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות. חומרת התסמינים משתנה מילד לילד, וכל ילד מגיב בצורה אחרת לגירויים המעוררים התקפים (טריגרים). בעוד שבחלק גדול מהחולים המחלה מתבטאת כהתקפים, כאשר במהלך הפוגה ביניהם אין כלל תסמינים, ישנם חולים שיש להם צפצופים על בסיס קבוע או שכל פעילות גופנית גורמת להופעת התסמינים.

גירויים שכיחים הגורמים להופעת התקפים:

  • אלרגנים שונים כמו קרדית אבק הבית, חשיפה לפרוות חתולים, כלבים, אבקני פרחים, דשא ועוד.
  • וירוסים כמו –רינו-וירוס, RSV ועוד- הגורמים לתסמינים של זיהום דרכי נשימה עליונות. נזלת ושיעול מהווים גורם עיקרי להתקפי אסתמה בילדות.
  • מאמץ גופני- בעיקר ריצות, ובעיקר בזמן מזג אויר קר ויבש.
  • גם צחוק ובכי יכולים לגרום להחמרה.

האם כל מי שמצפצף הוא אסתמטי?

בעוד ששכיחות אסתמה בגיל ילדות מאוחר ובגיל הבגרות עומד על כ- 10-15%, בשנים הראשונות לחיים כ- 50% מהתינוקות נוטים לצפצופים, בעיקר בזמן מחלות ויראליות. עבודות ארוכות טווח הראו כי ברוב התינוקות המצפצפים הנטייה לצפצופים תחלוף במהלך השנים הראשונות לחייהם. בתינוקות אלו הצפצופים אינם מוגדרים כאסתמה. רק מיעוט מהתינוקות המצפצפים, בעיקר אלו עם רקע אטופי אישי או משפחתי, יתבררו בהמשך כאסתמטיים.

נחזור כעת לנועה בת ה-5, עליה קראנו בתחילת המאמר. לנועה יש צפצופים שחוזרים על עצמם במהלך החורף, והם מלווים בשיעול יבש. האם לנועה יש אסתמה? הרקע האטופי האישי והמשפחתי אכן מצביעים על כך שלנועה כנראה יש אסתמה.

אבחון אסתמה

אבחון אסתמה בדרך כלל מתבסס על התסמינים, הממצאים בבדיקה הגופנית והתגובה לטיפול. תפקודי ריאות, כולל תבחיני תגר, בהם מעוררים התקף אסתמה במעבדה לתפקודי ריאות, עשויים לסייע באבחנה.

טיפול באסתמה

הטיפול באסתמה מתחלק ל-2 קבוצות עיקריות:

  1. טיפול בהחמרות – בזמן התקף חשוב להעריך את מצבו של החולה, לתת חמצן וסיוע נשימתי במצבים קשים. ברוב המקרים עיקר הטיפול הוא בתהליך הדלקתי בסמפונות.
  2. טיפול אחזקתי- מטרת הטיפול האחזקתי היא שליטה בתסמיני האסתמה. המטרה היא שחולה האסתמה ינהל אורח חיים מלא – ללא החמרות וללא מגבלות בפעילותו היומיומית. הטיפול האחזקתי כולל, במידת הצורך, גם טיפול למניעת התהליך הדלקתי בסמפונות.

מחקרים שונים הראו כי למרות יעילותו הרבה של הטיפול האחזקתי בשליטה בתסמיני האסתמה, הטיפול אינו מונע אסתמה בטווח הרחוק, לאחר הפסקת הטיפול. עם זאת, במקרים רבים, בעיקר כשהתסמינים הם קלים, תסמיני האסתמה חולפים במהלך שנות ההתבגרות והבגרות המוקדמת. חשיפה לעישון נמצאה קשורה בהימשכות תסמיני האסתמה גם בבגרות.

הצעד הראשון והחשוב למניעת התקפים הוא הימנעות מחשיפה לאלרגנים המעוררים התקף, כמו הפחתת חשיפה לאבק על ידי הוצאת שטיחים ווילונות מחדרו של החולה, הימנעות מחשיפה לבעלי חיים במקרי אלרגיה אליהם ועוד.

האם נועה שלנו בת ה- 5 זקוקה לטיפול מונע? ומה עם ניב? נועה סובלת מארועי צפצופים בודדים בשנה ללא תסמינים בין האירועים. מכאן שהאסתמה שלה בשליטה די טובה ולכן יתכן שהיא לא תזדקק לטיפול אחזקתי קבוע. לעומת זאת, ניב מתקשה במאמצים ביומיום וזקוק למשאפים על בסיס תכוף, ולכן ניב צריך לקבל טיפול אחזקתי על מנת להגיע לשליטה בתסמיני האסתמה.

מאמרים נוספים בנושא לחיות עם אסתמה:

אסתמה ופעילות גופנית
אסתמה במהלך הריון
לטייל עם אסתמה
אסתמה ופרופיל צבאי

מאמרים בנושאי אסתמה נוספים:

מהי אסתמה
להתמודד עם אסתמה
מדריכי אסתמה

למידע נוסף על אסתמה לחצו כאן

Print this pageShare on Google+Share on LinkedInEmail this to someoneShare on Facebook
חזרה לכל המאמרים